פסק-דין בתיק ב"ל 26346-11-10

1.       לפנינו תביעה של התובע להכיר בו כמי שנפגע - לפי תורת המיקרוטראומה - בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק) אשר גרמה נזק לידיו.

2.       בגמר ישיבת ההוכחות מיום 21.9.11 הסכימו הצדדים על תשתית עובדתית הנוגעת לתנאי עבודתו, כדלהלן:

"א.                 התובע יליד 1949.

ב.    התובע עבד בתעשיה האווירית בשנים 1970 - 2005, בעבודה של מבנאי מטוסים. לאחר מכן הוחלפה עבודתו של התובע והוא פרש בשנת 2009.

ג.     עבודתו של התובע כמבנאי של מטוסים כללה בין היתר פעולת "סימרור". דהיינו, חיבור חלקי פח באמצעות מסמרות (ניטים) אשר ננעצים לצורך חיבור חלקי החלקים על ידי פטיש אוויר אשר מוחזק ביד ימין (במקרה של התובע שידו הדומיננטית היא ימין) ומהצד השני מוחזק בצד שמאל סדן שאמור לתת תמיכת נגד לפעולת פטיש האוויר. בעת הפעלת פטיש האוויר נוצרת פעולת רטט בכף יד שמאל. פעולת סמרור נוספת התבצעה כאשר עובד אחד אוחז בפטיש אוויר ועובד שני מנגד מחזיק בסדן, במקרים שהתובע החזיק בסדן עיקר האחיזה היתה ביד ימין אבל יד שמאל תמכה גם. היקף העבודה בסמרור היה בממוצע כ- 3 פעמים בשבוע, 3 שעות בכל פעם. אם כי לא תמיד העבודה בוצעה ברצף של מס' שעות ולפעמים גם במקטעי זמן קצרים יותר. בשעת סימרור מתבצעים בין 15 - 20 סמרורים . "

3.       ביום 14.2.12 מונה ד"ר דויד יפה כמומחה יועץ רפואי לבית הדין (להלן - המומחה). ביום 27.2.12 חיווה  המומחה דעתו כי התובע סובל מ "שינויים ניווניים במפרק המטקרפו-פלנגילאי III יד שמאל", וכי "לא ניתן לשייך הפגימה, השינויים הניווניים במפרק MPJ III ביד לא שלטת, כפגימה אשר נגרמה במנגנון של מיקרוטראומה. גם אם התובע היה אוחז בפטיש אויר ביד זו לא ניתן היה לשייך הממצא לפעולה זו.".

4.       ביום 3.6.12 נדחתה בקשת התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה, וכך נקבע:

"לאחר עיון בבקשת התובע למשלוח שאלות הבהרה ובתגובה אני סבור כי דין הבקשה להדחות, חרף שאני מביא בחשבון כי מנגנון זה הוא חלף חקירה נגדית . טעמיי, בתמצית, הם כמפורט להלן:

1.    בשאלות יש ניסיון להתייחס למצב עובדתי שלא נקבע בתשתית העובדתית .

2.    עיון בחוות הדעת מעלה כי המומחה שולל את הקשר הסיבתי בין הפגימה לבין העבודה, אפילו היה מדובר ביד שלטת שסופגת את מלוא העוצמה .

3.    אין מקום לשאול שאלות ההיפותטיות כגון "אילו יד שמאל היתה דומיננטית". כך או כך, המומחה שלל קשר סיבתי שכזה .

4.    תקופת העבודה הוצגה למומחה וחזקה כי הביאה בחשבון .

..."

5.       ביום 31.7.12 הוגשו סיכומי התובע, וביום 21.10.12 סיכומי הנתבע. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובחוות דעתו של המומחה הגענו למסקנה כי אין מנוס מדחיית התביעה משלא הוכח הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובעת לבין הפגימה בידיו. ואלה טעמינו בתמצית:

א.      אין בידינו לקבל את טענת התובע כי יש לדחות את חוות הדעת של המומחה. לא הוצג לנו כל טעם לעשות כן. על פני הדברים חוות הדעת מתייחסת לעובדות שהובאו בפני המומחה. הטענה כאילו המומחה התעלם מדבר הרטט נטענה בצורה סתמית ואין לה על מה שתסמוך. חזקה על המומחה כי התייחס לכל העובדות שהוצגו בפני ואין הוא צריך ל"שזור" אותן בחוות דעתו.

ב.      חוות הדעת מנומקת בצורה מספקת. יש לזכור שמנגד התובע לא המציא כל חוות דעת התומכת בקיומו של קשר סיבתי. מדובר בעניין שהוא במומחיות שברפואה ואין צורך בנסיבות העניין שהמומחה יכנס לנבכי ההסבר הרפואי.

ג.        בכל הכבוד אין בידינו לקבל את טענת ב"כ התובע כאילו היה על המומחה להסביר מה מקור הפגימה. בכל הכבוד, המומחה אינו צריך להצביע על ההסבר לקיומה של הפגימה, ודי בבחינת קיומו או אי קיומו של הקשר הסיבתי.

ד.      בתיק זה אין ספק שפועל לטובת המבוטח. חוות הדעת ברורה וחד משמעית ולפיכך דין התביעה להדחות.

ה.      לאור האמור גם לא מצאנו יסוד לבקשת התובע למינוי מומחה אחר.